לדלג לתוכן

10BASE-T

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כבל 10BASE-T.

10BASE-T הוא תקן יישומי של טכנולוגיית ה־Ethernet אשר מאפשר לתחנות קצה להתחבר זו לזו באמצעות כבל תקשורת מסוג זוגות שזורים.

אטימולוגיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכינוי 10BASE-T מורכב ממספר מאפיינים פיזיים של האמצעי:

  • המספר 10 מצביע על מהירות העברת הנתונים בכבל - 10 מיליון סיביות לשנייה.
  • המילה BASE היא למעשה קיצור של המילה baseband, המסמלת את שיטת השידור בה האות מועברת בצורה דיגיטלית ללא אפנון. כמו כן, בצורת שידור זו, בניגוד לשיטת broadband, לא ניתן להעביר מידע בשני הכיוונים בו-זמנית.
  • האות T היא קיצור של המילה הלועזית Twisted pair (זוג שזור) - סוג הכבל בו משתמשים.

האורך המקסימלי של כבל מסוג זה מוגבל ל-100 מטר בלבד, בדומה ל-100BASE-T ו-1000BASE-T. בקצוותיו של כבל 10BASE-T ישנו תקע מסוג RJ-45 הדומה לתקע של טלפון, אך גדול במקצת.